<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ד</h1>
<h2>דף קד:</h2>
שכיב מרע שאמר הבו ארבע מאה זוזי לכתובתה דברתאי והיו נהיגי' לכפול מה שכותבין לבנותיהן בכתובתן או בנדונייתן ואחר כך אינן גובות אלא החצי מן הכתוב וכן החתן אינו גובה מחמיו כי אם החצי ממה שפסק לו בין אמר לכתובתה בין אמר לכתובה אין נותנין לה אלא מאתים עד דאמר הבו לה סתמ' ולא יזכיר כתובה כלל ואז נותנין לה כל מה שיצוה מציעא. ש"מ שאמר נדוני' לברת וזל נדוני' הריוח ליתומי' והוא הדין אם נתייקר' שההפס' ליתומי' ויש ספרים שכתו' בהן ארבע מאה זוזי נדוניא לברת והרא"ש נר' זאת הגרסא והרמב"ם ז"ל כתב אמר תנו נדוניא כך וכך בגדי' וכך וכך כלים והוזלו הבגדים והכלים אחר כך הריוח ליתומי' ונותנין לה כשיעור הזול עד כאן לשונו בזכיה פרק י"א [הכ"ב]. שכיב מרע שאמ' ארבע מאה זוזי מחמרא לברת אייקר חמרא ריוחא ליתמי וכתב הראב"ד ודוקא שאמר מדמי חמרא אבל אם אמר מחמרא רווחא לברתא ולא דאמו לאותה דהתם מיירי לענין קנייה אם קנה אם לא אכל הכא בכל ענין קנה בתרא.
